ריבית פריים  – איך היא משפיעה על כל אחת מאיתנו

אחד הויכוחים הסוערים שמתנהלים בקרב כלכלנים, בנקאים, פוליטיקאים, אנשי עסקים באופן קבוע הוא, האם על בנק ישראל לעלות את הריבית או להוריד אותה. 

כל חודש וחצי, פחות או יותר, בנק ישראל מעדכן את שיעורי הריבית שלו. ההחלטה מתקבלת בהתאם למצב המשק, תחזיות עתידיות, כשהמטרה היא למנוע שהמשק יגיע למצב של מיתון, אינפלציה ומצבים אחרים שיכולים להשפיע על משקי בית ועסקים.

איך הריבית משפיעה עלינו ולעיתים גם באופן יומיומי?

הוויכוח האם לעלות את הריבית או להוריד אותה, נובע משאלה בסיסית: האם אנחנו רוצים שהצרכן יוציא כמה שיותר כסף או שאנחנו מעדיפים שהוא ינהג בזהירות, יחסוך ולא ימהר לבזבז.

ישנן תקופות בהן בנק ישראל מעדיף שמשקי בית יחסכו ולא יוציאו כסף, לכן הוא מעלה את הריבית, אז עדיף להימנע מהוצאות. לעומת זאת, ישנן תקופות בהן הבנק יחליט שצריך להניע את הכלכלה ולכן הוא יוריד את הריבית בשביל שהצרכנים יבזבזו יותר. אנשי עסקים, פוליטיקאים וגורמים אחרים, יעדיפו לרוב שהריביות יהיו נמוכות ושהציבור יוציא כסף ולא יימנע מכך.

כאן אנחנו מגיעים לנקודה איך ריבית של בנק ישראל משפיעה עלינו, ובשביל זה צריך לצלול מעט לעולם המשכנתאות, שם יש לריבית השפעה משמעותית וארוכת טווח. כאן אנחנו לומדים על מושג חדש, ריבית פריים.

איך בנויה ריבית פריים ואיך היא משפיעה על חיינו?

ריבית פריים היא למעשה ריבית של בנק ישראל בתוספת 1.5%. כלומר אם בנק ישראל קובע שהריבית היא 2%, אז ריבית פריים היא 3.5%. משתמשים בריבית זו במשכנתאות, תוכניות חסכון וכן היא משפיעה על המינוס בבנק.

בשביל להבין את המשמעות של ריבית פריים נציג שתי דוגמאות רלוונטיות לחיים שלנו:

דוגמא ראשונה – כשאנחנו בוחנים איזה מסלול משכנתא יכול להתאים לנו, אחת האופציות היא מסלול של ריבית פריים (לצד מסלולים כמו ריבית קבועה או משתנה). מסלול ריבית פריים אומר שאנחנו נצטרך להוסיף לקרן של המשכנתא, עלות ריבית בהתאם למה שקובע בנק ישראל בתוספת 1.5% (הבנק רשאי להשתמש במסלול פריים ולהציע ללקוחות שלו אפשרות ליהנות מהוזלה ספציפית שהבנק מבצע, כלומר, במקום לשלם תוספת 1.5%, משלמים פחות, בהתאם למה שנקבע עם הבנק).

אם הריבית של בנק ישראל עומדת על 3% אז אנחנו נצטרך לשלם 4.5%. כמובן שזה אמור להשתנות במהלך כל תקופת המשכנתא, מאחר ובנק ישראל מעלה ומוריד את הריבית בהתאם. חשוב לציין, בדרך כלל השינויים הם מינוריים (למרות שלאורך זמן הם יכולים להיות משמעותיים), למשל שינוי של רבע אחוז. עם זאת, אנחנו כנראה נשלם יותר מאשר אם נבחר מסלול שהבנק קובע את הריבית.

יש כאן למעשה צורך בניהול סיכונים מצידנו. מצד אחד אם אנחנו חיים בתקופה בה הריביות נמוכות (כפי שהיה בשנות השמונים והתשעים לדוגמא), אז עלות המשכנתא היא נמוכה. אם אנחנו חיים בתקופה בה הריביות גבוהות (כמו למשל בשנים האחרונות) אז עלות המשכנתא עולה.

דוגמא שנייה – כשאנחנו פותחים תוכנית חסכון בבנק, יש לנו אפשרות לבחור בין ריבית שהבנק מחליט עליה או ריבית פריים באותה מתכונת. במקרה כזה, להבדיל במקרה של משכנתא, היא דווקא עובדת לטובתנו מאחר והריבית פריים מאפשרת לנו להרוויח יותר.

באופן גס אפשר לומר שריבית פריים מעודדת חסכון ונועדה לצמצם הוצאות. אך זה לא מדויק לגמרי, מאחר והוזלה של הריבית, נועדה לעודד צריכה ולבטל את היתרונות שבחסכון. מבחינת משכנתאות, ריבית פריים נועדה לתת לרוכשים אפשרות לבחור במסלול נוסף שאיננו תלוי במדיניות הבנק אלא בהחלטה של בנק ישראל, שהיא יותר מערכתית ורחבה.

לסיכום, הדיון על עלייה או הורדה של הריבית על ידי בנק ישראל הוא איננו דיון אקדמי או דיון לאנשי מקצוע בלבד, אלא הוא נוגע בחיים של כולנו, בכל עניין, החל מדברים גדולים כמו רכישת דירה וכלה בדברים יומיומיים כמו התמודדות עם מינוס בבנק.