החוק למניעת הטרדה מינית קובע מהם סוגי ההתנהגויות המהווים הטרדה מינית. הגדרת החוק משקפת את ראייתו של המחוקק מהי הטרדה מינית אך ללא ספק, מונח זה ניתן לפרשנות רחבה ביותר וזאת בהתאם לנסיבות שונות. באופן גורף ניתן לומר כי הטרדה מינית היא כל התנהגות על רקע מיני הגורמת אי נעימות לאדם אחר. למותר לציין כפי שגם נתייחס בהמשך – כי מדובר בעבירה פלילית מובהקת.
הטרדה מינית יכולה להתרחש במקום העבודה, באירוע חברתי ואף ברחוב. חשוב לציין כי הטרדה מינית היא בעיה של החברה הישראלית כולה ולא רק בעיה של נשים שכן גם גברים מוטרדים מינית. הטרדה מינית הינה עבירה פלילית כמו גם עלווה אזרחית אך נדמה כי היא אינה זוכה להתייחסות הראויה לאור חומרתה כעבירה פוגענית, פולשנית המטילה צל כבד ושחור על החברה הישראלית כולה.
מניעת הטרדה מינית – החוק
חקיקת החוק למניעת הטרדה מינית היה צעד משמעותי וחשוב בהכרה כי הטרדה מינית היא עבירה חמורה שיש להוקיע מן החברה. טרם חקיקת החוק, לא היה איסור מפורש על הטרדה מינית כך שלמעשה, לא היה מדובר בעבירה פלילית.
ערב חקיקת החוק, ההתייחסות לנושא של הטרדה מינית היה כבדרך אגב, למשל בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. חוק למניעת הטרדה מינית אוסר באופן מפורש וחד משמעי לבצע התנהגות שהינה הטרדה מינית ואוסר גם התנכלות על רקע מיני. האיסור הינו מוחלט והוא חל כלפי כל אדם ובכל הקשר שהוא.
החוק קובע 5 סוגים של התנהגויות אשר מהוות הטרדה מינית. מדובר בהגדרה רחבה אשר משרתת נאמנה את האינטרס הציבורי כי כל התנהגות מינית שאינה במקומה, יכולה להיכנס בגדרי החוק. להלן 5 צורות ההתנהגות האסורות:
סחיטה באיומים – מדובר במצב שבו המטריד סוחט באיומים את המוטרד על מנת שיבצע מעשה בעל אופי מיני.
עשיית מעשה מגונה – כל מעשה בעל אופי מיני הנועד לשם גירוי כאשר האדם המוטרד אינו מסכים להם.
התייחסויות מיניות – מדובר במצב שבו המטריד מתייחס אל המוטרד בקונוטציות מיניות כאשר המוטרד הראה למטריד כי הוא אינו מעוניין.
יחס מבזה כלפי אדם אחר – כאשר ההתייחסות הנה בעלת אופי מיני המתייחסת למיניותו של המוטרד, לנטייתו המינית וכדומה.
הצעות מיניות – המטריד מציע הצעות בעלות אופי מיני למוטרד וזאת על אף שהמוטרד הביע את אי רצונו לכך.
הטרדה מינית הינה עבירה פלילית שדינה מאסר של עד 4 שנים. כמו כן, מהווה הטרדה מינית עוולה אזרחית בגינה יכול הנפגע לקבל פיצוי כספי ללא הוכחת נזק של 50,000 ₪.
הטרדה מינית – היכן?
מקרים של הטרדה מינית נפוצים מאוד במקומות עבודה. הסיבה לכך ברורה, במקום עבודה ישנם יחסי מרות בין עובד למעביד, בין עובד זוטר למנהלו וכדומה. הנטייה הטבעית של עובד לרצות לשמר את מקום פרנסתו, הרצון להתקדם ולהצליח, מהווים נשק חם בידיהם של מטרידים שונים במקום העבודה אשר מנצלים את מעמדם הנחות יותר של העובדים המוטרדים ולעיתים אף את תמימותם.
לאור העובדה כי חלק נכבד מן המקרים של הטרדה מינית מתרחשים במקום העבודה, קבע המחוקק בחוק למניעת הטרדה מינית כי מוטלת חובה על המעביד לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע את התרחשותה של הטרדה מינית במקום העבודה. אחת מן החובות הללו קובעת כי על המעביד לטפל ביעילות במקרים של הטרדה מינית ולמנוע את הישנותם.
האם ניתן למנוע הטרדה מינית?
בשנים האחרונות עלתה המודעות לכל הנושא של הטרדה מינית בעקבות הפרשות השונות שקיבלו פרסום רב בתקשורת. כאשר אנשי ציבור מועמדים לדין על הטרדה מינית, ברור לכל כי מקרים אלו מתרחשים בכל מקום ולמרבה הצער, אינם תמיד מדווחים. עם זאת, למרבה הצער, ישנה עוד דרך ארוכה בכל הנוגע להוקעת הטרדה מינית מן החברה הישראלית. אישה המדווחת על הטרדה מינית נתפסת עדיין בעיני החברה כמי שאינה יודעת הומור מהו ועד שתפיסה מעוותת זו לא תשנה, קשה לראות כיצד תופעה זו של הטרדה מינית תיעלם מן השטח.
מה ניתן לעשות כדי לצמצם את הישנותה של התופעה? להמשיך להגביר את המודעות לכך שמדובר בעבירה פלילית חמורה, בעבירה מוסרית קשה. להמשיך לדווח למעסיק ולרשויות כאשר מתחרשת הטרדה מינית ולשבור את קשר השתיקה. ככל שיהיו יותר מקרים מדווחים של הטרדה מינית, כך אפקט ההרתעה יעבוד טוב יותר ומטרידים ידעו את הסיכון שהם לוקחים בעת המעשה.
הטרדה מינית היא עבירה פלילית האסורה על פי חוק. כל אדם, אישה או גבר, שנפלו קורבן לידי הטרדה מינית, חייבים לדווח על התנהגות זו על מנת שניתן יהיה למנוע מהמטריד לבצע מעשים דומים כלפי אנשים אחרים.
