מדיניות אי ההפללה בעבירות סמים למעשה מבטלת את הענישה הפלילית על החזקת סמים קלים, ובראשם קנאביס, לשימוש עצמי. במאמר זה אציג דעות בעד ונגד מדיניות אי ההפללה בעבירות סמים.
בעד: גם המחוקק בישראל כבר יודע – יש דבר שנקרא "סמים קלים"
בעבר, לא פקודת הסמים המסוכנים ולא כל חוק אחר בישראל, הבחינו בין סמים קלים לבין סמים שאינם כאלה, אלא הבחינו בין חומרות עבירות הסמים. ב-2018 תוקנה הפקודה, ומאז היא מחריגה שימושים חד פעמיים במריחואנה ומגדירה אותם כעבירות קנס.
כלומר, גם המחוקק בישראל כבר יודע היום שלא כל הסמים הם מסוכנים, אלא ישנם גם סמים המוגדרים כקלים, והם אינם גורמים לאותם נזקים חמורים, להם גורמים הסמים המסוכנים.
העובדה שהחוק בישראל מגדיר סמים מסוימים כקלים יותר, מחזקת את הצורך באי הפללה בעבירות סמים קלים, שכן הפללה בעבירות שכאלה, תמנע, בפועל, מהציבור, להבדיל בין סוגי הסמים, ועקב כך עלולה להוביל לעלייה בצריכת הסמים המסוכנים יותר.
נגד: המשתמשים בסמים קלים חווים גם את השפעותיהם השליליות
אמנם, סמים קלים גורמים, לרוב, לנזק גופני קטן, וכמעט ולא גורמים לתמותה, אך גם המשתמשים בסמים "קלים" חווים את השפעותיהם השליליות, למשל חרדה, עייפות, או פגיעות קוגניטיביות למיניהן.
בנוסף, כל אדם שונה מרעהו, וייתכן שהשימוש בסמים קלים ישפיע על אדם באופן חמור משהשפיע על אחר. למשל, ייתכן שחרדה של אדם מסוים תבוא לידי ביטוי רק כשהוא יימצא במקום ספציפי, בעוד שחרדה של אחר תתבטא בכך שהוא יחשוש לצאת מביתו, דבר שיבודד אותו מחבריו ואולי אף ממשפחתו, ימנע ממנו לעבוד ובכך יגרום לו לנזק כלכלי.
כלומר, העובדה שסמים מסוימים נחשבים ל"קלים", לא אומרת שגם השפעתם על המשתמשים בהם היא בהכרח קלה.
הפללה בעבירות סמים יכולה להרתיע רבים מלהשתמש בסמים, ובכך למנוע מהם נזקים גופניים, נפשיים ואף כלכליים, וכן למנוע תסכול רב מצד הסובבים אותם.
בעד: זכותו של אדם לפגוע בעצמו
כאמור, שימוש בסמים, גם אם הם קלים, יכול לפגוע במשתמשים בהם. ואולם, כל אדם הוא האחראי לשימוש בשכלו, בגופו וברכושו, ומכאן שלכל אדם יש זכות לפגוע בעצמו – כל עוד הוא לא פוגע עקב כך גם בזולת.
לכן, בהנחה ואדם רוכש סמים לשימוש עצמי בלבד, הרי שהפללה במצב שכזה היא למעשה פגיעה חמורה בזכות לחירות, לפיה כל אדם זכאי לקבל החלטות עצמאיות לגבי חייו ולחיות את חייו כראות עיניו.
טענה זו לא אומרת, כמובן, שחובה על אדם להשתמש בסמים קלים, אלא שחובה לאפשר לכל אדם לעשות כן במידה והוא מעוניין בכך.
נגד: הדבר עשוי לגרום לאי הפללה בעבירות מכל סוגי הסמים
כאמור, רק ב-2018 הכיר החוק בהבדל בין סוגי הסמים. משמע, במשך עשרות רבות של שנים לא היה בחוק כל הבדל בין סמים קלים לבין סמים שאינם כאלה.
הדבר מוכיח שהציבור יכול לשכנע את המחוקק ביתר קלות לשנות את תפיסותיו, ולכן קיים סיכוי שאי הפללה בעבירות סמים קלים תגרום ל"מדרון חלקלק". כלומר, לדוגמא, הציבור יוכל להציג בפני המחוקק סמים נוספים, שאינם מוגדרים כ"סמים קלים", ולשכנע את המחוקק שהנזקים הנגרמים מסמים אלו אינם כה חמורים (בעוד שצריך לזכור שכל אדם מושפע מצריכת סמים באופן שונה), ולכן יש צורך באי הפללה גם בעבירות סמים מסוג זה. הדבר עלול לגרום, בהדרגה, לאי הפללה ביותר ויותר עבירות סמים, מה שבפועל יגרום לנזקים גופניים ונפשיים אצל רבים מהאוכלוסייה.
לסיכום, ישנן דעות וטענות שונות בנושא מדיניות אי ההפללה בעבירות סמים. יש להתחשב בכל הטענות השונות, ולבחון את הנזק שיגרם לעומת התועלת שתיווצר כתוצאה מאי הפללה זו, וע"י כך להגיע להחלטה בנושא.
